דרשו ה' בהמצאו – כל ימות השנה

מצויים אנו בעיצומם של הימים הקדושים והנשגבים עשרת ימי תשובה, ימי רצון ורחמים עליהם נאמר: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב", אשר בהם הקב"ה קרוב מאוד לכל קוראיו, ודלתי התשובה פתוחות להם לרווחה.

מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א היה מדגיש בימים אלו שתכלית הכתיבה והחתימה בספרן של צדיקים גמורים מתבטאת בכך שהאדם יחיה חיי אלקות, שיכסוף וישתוקק לקרבת אלהים, שיראת השמים שלו תהיה אמיתית ותחייבו גם בחדרי חדרים.

לא פעם כשהיו פונים לרב ושחים בפניו על צרות ומצוקות, הוא היה אומר: דע לך! כאשר הינך חושב שהינך יכול להסתדר לבד, מראים לך שבלי סייעתא דשמיא אינך מוגן כלל וכלל, תכניס את ה' יתברך לחייך, תחשוב עליו, תתיירא מלעבור על רצונו, וממילא יסורו מעליך כל הקטרוגים והקשיים וייפתחו בפניך כל השיעורים.

וגם את לומדי התורה הרב היה מעודד ומדרבן לחיות חיי אלקות, ללמוד תורה לשמה, לדרוש את ה' ולקרא אליו בכל הלב, ולא רק בעשרת ימי תשובה אלא בכל ימות השנה.

הרב הקשה – מדוע יום הכיפורים אינו קודם לראש השנה? לכאורה עדיף שהמחילה הסליחה והכפרה יקדמו ליום הדין, וכך יונחו על מאזני המשפט פחות עבירות וחטאים והכף תוטה לטובה ולברכה בשעת הדין.

התשובה היא שרק לאחר המלכת ה' יתברך בראש השנה מבין האדם את עומק הפגם שבהתרחקות מה' יתברך, ומתוך תחושה זו זוכה האדם לשוב בתשובה שלימה, ולעבוד את ה' כראוי. אבל אם המחילה הסליחה והכפרה היו באות רק מתוך רצון למתק את הדין, אולי הדין היה קל יותר, אך התשובה הייתה באה ממקום אינטרסנטי צר ואנוכי, ולא מתוך רצון לקרבת אלהים.

בהקשר זה של דבקות בה' יתברך,
נאיר נקודת אור מתוך הספר הקדוש 'אמרי נועם':

ביום פטירתו, משה רבנו ע"ה מחזק את ליבם של ישראל, לבל יתייראו מן העמים שבארץ כנען, כי ה' יתברך ילחם להם ויתנם בידם. כמו כן הוא מחזק את יהושע לקראת תפקידו החדש כמנהיג ישראל לבל יתיירא משום דבר שבעולם, ויחזיק בשרביט ההנהגה ביד רמה.

בהמשך הדברים הקב"ה מבשר למשה בשורה קשה וכואבת – אחר פטירתו מן העולם בני ישראל יסורו מדרך ה', וכתוצאה מכך יקויים בהם הכתוב: "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות". ובזוהר הקדוש הסיקו: "מכאן שאין הקב"ה עושה רעה לשום אדם, אלא כשאינו משגיח בו הוא כלה מאליו, דכתיב: "תסתיר פניך יבהלון".

כלומר: האדם מצד עצמו נתון וחשוף לכל מיני פגעים ונזקים שונים ומשונים, ורק השגחתו של הבורא שומרת ומגינה עליו. וברגע שהקב"ה מסתיר פניו ומעלים עיניו ממנו, ממילא הוא נתון בסכנה וחשוף לכל רע. נמצא אם כן, שעיקר ההגנה על האדם היא בכך שעין השגחתו של הבורא פקוחה עליו לשומרו, ללא הסתר פנים כלל.

ומה יעשה האדם כדי שה' יתברך לא יפסיק להסתכל עליו?

התשובה לכך היא: כשהאדם תמיד זוכר שעינו של הקב"ה פקוחה על כל דרכיו ורואה את כל מעשיו, כמאמר חז"ל: דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' ולכן הוא נזהר ונשמר ביותר שלא לעשות מעשים שאינם רצויים לפני הקב"ה – בזה הוא גורם שבאמת עינו של הקב"ה תמיד תהיה פקוחה עליו לשומרו מכל דבר רע.

אך אם חלילה האדם מתנהג ככל העולה על רוחו, ועושה מעשים אשר לא יעשו כאילו שהקב"ה אינו רואה את כל מעשיו, בזה הוא גורם שהקב"ה באמת יסיר את עין השגחתו מעליו ויסתיר פניו ממנו, וממילא הוא יהיה חשוף לכל פגעי הזמן, ה' יצילנו.

ולכן מיד בפתיחת ה'שולחן ערוך' הזכיר הרמ"א את דברי הרמב"ם שכתב:

'שויתי ה' לנגדי תמיד' הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול. ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדיבורו במושב המלך. כל שכן כשישים האדם אל ליבו שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלוא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: 'אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה', מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד ה' יתברך ובושתו ממנו תמיד.

דברים אלו נכתבו מיד בתחילת ה'שולחן ערוך' משום שעניין זה שישווה האדם את בוראו תמיד לנגד עיניו, ויזכור תמיד שה' ניצב עליו, ומלא כל הארץ כבודו, ומביט עליו, ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, זהו המפתח והיסוד לכל עבודתו הרוחנית עלי אדמות, וכמו כן גם לכל קיומו ושמירתו והצלחתו בעולם הזה.

וכשהאדם חי בעולם מתוך תחושה עמוקה ופנימית שה' יתברך משגיח עליו בכל עת ורגע, ומגן ושומר עליו מכל נזק, ממילא אין לו לפחד משום דבר שבעולם, מלבד מה' יתברך.

ולכן בעוד שכל עם ישראל פחדו פחד נורא מגלית הפלשתי, כמו שכתוב: "וכל איש ישראל בראותם את האיש וינוסו מפניו וייראו מאוד", כיון שמראהו הנורא וגובה קומתו היו מטילים אימה ופחד ממש – בכל זאת כששמע דוד המלך ע"ה את גלית הפלשתי מחרף ומגדף את שמו של הבורא יתברך, אמר: "כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים?!" ויצא להלחם בו בנחישות גדולה וללא כל פחד, ואמר לו: "אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון, ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות אלוהי מערכות ישראל אשר חרפת. היום הזה יסגרך ה' בידי והכיתיך והסירותי את ראשך מעליך, ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ, וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל".

והיינו משום שדוד המלך הוא זה שאמר: "שויתי ה' לנגדי תמיד", ובודאי קיים זאת בהידור נפלא, וכיון שהיה פחד ה' תמיד לנגד עיניו, שוב לא פחד משום דבר אחר בעולם.

וכך היה בבא סאלי זיע"א רגיל לומר, שמי שמפחד מה' אחד אינו מפחד מאף אחד, ומי שאינו מפחד מה' אחד, מפחד מכל אחד.

גמר חתימה טובה.

מאמרים נוספים

מאמרים

קדושת השערים

באירוע משפחתי שהיה לאחרונה אמרתי דברי תורה בשמו של מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א, עם סיום הדברים פנה אלי אחד האורחים ואמר לי: כאשר הזכרת את שמו של הצדיק, דמעתי מרוב התרגשות וגעגוע, אני קשור בו בלב ובנפש! ומיד הוא פתח וסיפר את סיפורו המפעים, כשמדי פעם הוא ניגב את הדמעות הגדולות שזלגו מעיניו: אני ורעייתי נישאנו לפני

המשך קריאה »
מאמרים

חוקת – לעולם יהא אדם

מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א החזיק אלפי אברכים ברשת כוללים ארצית, בשיחותיו הקדושות הוא היה חוזר ומדגיש לפניהם שתכלית הקמת הכוללים אינה לגדל תלמידי חכמים, תלמידי חכמים יש בשפע, בדורנו חסרים בני אדם! בראש ובראשונה תהיו ראויים לתואר אדם, ואחר כך תתקדמו ותתעלו למדרגות נוספות. היסודות של עבודת ה' מושתתות על מדות טובות והנהגות ישרות בין אדם לחברו,

המשך קריאה »
מאמרים

גערה של צדיק – מפתח הישועות

זכתה העיר באר שבע שהתקיים בה במשך שנים רבות שיעור קבוע של מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א בכל מוצאי שבת.

משתתפי השיעור היו שותים בצמא את דברי קדשו של הרב, וכל השבוע הם היוו להם מקור חיות ושמחה.

אחד מתושבי

המשך קריאה »
מאמרים

מסכת אבות

רן החפץ חיים היה אומר, שהמיוחד במסכת אבות הוא, שכל תנא אמר דוקא את הדבר שהוא בעצמו היה זהיר בו יותר מכל. כל תנא הצטיין ביותר במידה מסוימת ואותה הוא ביקש למסור לדורות הבאים. רק תנא שקיים בהידור את מה שהוא אמר, הוכנסו דבריו למסכת זו.

המשך קריאה »
מאמרים

ונתתי משכני בתוככם

כדי שהקב"ה תמיד ישמח לשכון בתוכנו, עלינו לנהוג בדרך ארץ בכל מקום בעולם וכלפי כל אדם בעולם. בין כשאתה בסופר מרקט, בין כשאתה בתחנה מרכזית, בין כשאתה בשדה תעופה, ובין כשאתה בכל מקום אחר בעולם – תמיד תדבר בכבוד, בענוה, בלשון רכה ובדרך ארץ עם כל מי שתפגוש בעולם, ואפילו

המשך קריאה »
מאמרים

בלק – הכרת הטוב ממשיכה סייעתא דשמיא

מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א היה מפליג מאוד בשבח מידת הכרת הטוב. כל מי שעזר לרב במלאכת הקודש של החזקת התורה וגמילות חסדים היה זוכה להארת פנים מעוררת פליאה והשתאות, והרב היה מרעיף עליו אהבה וכבוד לאין ערוך, מלבד מה שהוא היה טורח ומכתת רגליו לשמוח עמו בשמחתו ,לנחמו באבלו, לבקרו בחוליו. היה שגור על לשונו של הרב:

המשך קריאה »