הצירוף והזיכוך יוצרים דירה בתחתונים

לכבד כל אדם

מסופר במדרש תנחומא (תזריע אות ה')^[1] שהיה גוי רשע בשם טרנוסרופוס, גוי זה היה מלומד והיו לו שאלות במקרא, בהשקפה וכו', והיה שואל את רבי עקיבא ומקבל תשובות הולמות לכל שאלותיו.

במאמר מוסגר – חכמינו זכרונם לברכה התייחסו לכבוד לכל אדם, כל אדם שפנה אליהם קיבל מענה בצורה מכובדת וראויה. 'והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות' (אבות א, טו). לא עלה על בדל מחשבתם ח"ו להתעלם מאיזה גוי או מאיזו אשה. חילול ה'!

'שאלה מטרוניתא אחת את רבי יוסי בן חלפתא' (תנחומא בראשית אות ב). רבי יוסי בן חלפתא, קדוש ה' מכובד, מה לו ולמטרוניתא?! היא פנתה אליו, הוא לא התעלם, אלא ענה לה בסבלנות ובדרך משל עד שקיבלה תשובה מספקת לשאלתה. קידוש ה'!

"ותקרבנה בנות צלפחד… ותעמדנה לפני משה…" (במדבר כז, א-ב). בנות צלפחד יש להן שאלה בהלכות ירושה ונחלה, משה רבינו שומע אותן, מתייחס אליהן בכבוד, ומתחדשת בזכותן פרשה שלימה בתורה הקדושה.

"ויאמר ה' אל משה לאמר, כן בנות צלפחד דוברות" (שם כז, ו-ז). וכתב רש"י הקדוש – 'אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו'. ה' יתברך משבח אותן, לא מגיע להן יחס של כבוד?!

הצירוף והזיכוך יוצרים דירה בתחתונים

נחזור לענין. אותו טרנוסרופוס שאל את רבי עקיבא: מה עדיף, מעשיו של ה' יתברך או מעשיו של האדם?

במחשבה ראשונה נראה לומר מה השאלה?! ברור שמעשיו של ה' יתברך טובים יותר.

והנה רבי עקיבא ענה לו את ההיפך הגמור: מעשיו של האדם טובים יותר.

ממשיך הגוי ושואל: למה אתם מלים את בניכם? הרי ה' ברא אותם עם ערלה! השיב לו רבי עקיבא: משאלתך הראשונה ירדתי לסוף דעתך שלכך אתה חותר, ולכן השבתי לך שמעשי האדם נאים יותר, ואשר על כן אנו מלים את בנינו. רבי עקיבא לא הסתפק בתשובתו בלבד אלא המחיש זאת בהוכחה ניצחת. הלך והביא שיבולים ועוגות. שאל רבי עקיבא את הגוי: וכי העוגות אינן נאות יותר מן השבולים?! הרי לך שהאדם במעשיו משבח את הבריאה מעשי ידי ה'. והוא הדין למילה שמעשי האדם שמל את ערלת בנו משבחים ומייפים את הבריאה שה' ברא עם ערלה.

שאל הגוי: אם באמת המילה נחשבת לדבר משובח ומתוקן, מדוע התינוק נולד ערל ויש להסיר את ערלתו? היה לו להיוולד מהול!

השיב לו רבי עקיבא: ה' יתברך נתן לנו את המצוות כדי לצרף ולזכך אותנו. אם התינוק היה נולד מהול, לא היו שום נסיונות, שום התמודדויות. יש לקודשא בריך הוא מספיק מלאכים ושרפים בשמים, אינו צריך עוד כאלו בארץ.

כאן בעולם נולד ילד ערל עם תאוות רעות עם נפש בהמית, אבל כאשר עושים לו ברית קודש, מעניקים לו כוחות של קדושה, שיוכל להתמודד עם הנסיונות, להתגבר על הקשיים, לעבוד את ה' בכל חושיו וכוחותיו. ובכך הוא נעשה קדוש זך וטהור שבטהור.

ה' יתברך חפץ שמעשיו של האדם ישפרו ויזככו את הבריאה, ויהפכו אותה למקום נקי וטהור, כדי שתהיה לו 'דירה בתחתונים' כמו בעליונים.

אלא שהדירה בעליונים קדושה וטהורה מעצם מהותה שהיא בעליונים. והדירה בתחתונים נבנית על ידי תורה ומצוות ומעשים טובים, בכח הצירוף והזיכוך.

וכך סיים רבי עקיבא את דבריו: לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצוות לישראל אלא לצרף אותם בהם, ולכך אמר דוד המלך ע"ה (תהלים יח, לא): "אמרת ה' צרופה".

[1]   וז"ל: מעשה ששאל טרנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: איזו מעשים נאים של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? א"ל: של בשר ודם נאים. א"ל טרנוסרופוס: הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?! א"ל ר"ע: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. א"ל: למה אתם מולין? א"ל: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו ר"ע שבלים וגלוסקאות. א"ל: אלו מעשה הקדוש ברוך הוא ואלו מעשה ידי אדם.

א"ל: אין אלו נאים יותר מן השבלים?! א"ל טרנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? א"ל ר"ע: ולמה שוררו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו? ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצות לישראל אלא לצרף אותם בהם, ולכך אמר דוד (תהלים יח, לא) "כל אמרת ה' צרופה".