אל יבוש מפני המלעיגים

לימדונו רבותינו הקדושים זכרונם לברכה שמידת הבושה נשגבה ונפלאה היא עד מאוד, עד כדי שעם ישראל מתייחסים אחר מידת הבושה, וכלשונם בגמרא הקדושה (יבמות עט.)

שלושה סימנים יש באומה זו: הרחמנים, והביישנין, וגומלי חסדים וכו' כל שיש בו שלושה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו, ע"כ. ואמרו במדרש (אוצר המדרשים שלושה וארבעה עמוד 635) שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל על הר סיני, ואלו הן:

ביישנים רחמנים וגומלי חסדים. ביישנים מנין שנאמר "בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" (שמות כ, יז), וזה סימן לביישן שאינו חוטא, וכל מי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני (והיינו שראוי לחוש לייחוסו) וכו' עכ"ל. וכן הוא בגמרא הקדושה (נדרים כ.) עיי"ש. ובמסכת אבות (פ"ה מ"כ) אמרו: עז פנים לגיהנם ובושת פנים לגן עדן, ועוד כהנה רבות.

ומכל מקום הגם שמידת הבושה המעטירה היא יסוד ושורש כל היהדות, כתבו רבותינו הקדושים, שבעבודת ה' יתברך ובקיום תורה ומצוות צריך להתגבר על מסוה הבושה לפי שבעניינים אלו מגונה היא הבושה ביותר, שעל ידה עלול האדם למעט בעבודת ה' יתברך שמו,

שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו, על כן ציוו רבותינו להיות עז כנמר בעבודת ה' יתברך ולהעיז פניו כנגד המלעיגין עליו ואל ימנע מלקיים המצוות המזדמנות לידו בשום אופן, ותחת אשר יבוש מבני אדם קרוצי חומר, יבוש ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שציונו על המצוה.

הנה כי כן אדם ירא ה' שנקלע לסביבת אנשים הרחוקים לעת עתה מתורה ומצוות, ורוצה לברך על דבר מאכל ומשקה, וחושש שמא ילעיגו לו הסובבים אותו ועל כן ממלמל את הברכה בחטף, טעות גדולה בידו, אלא אדרבה יברך מילה במילה, ויזכה אף אותם בברכה ובעניית אמן. וכל שכן שאין לו להתבייש בשום אופן במראהו היהודי ח"ו שהוא כיפה גדולה לראשו, ציצית הדורה לבגדו, זקן יפה, ופיאות, אלא אדרבה זהו כבודו האמיתי להיות עבד נאמן לה' יתברך.

וכיוצא בדבר אם בעודו בחברתם נזדמנה לידו מצוה, או שהגיע זמן תפילה, לא ימנע עצמו מקיום המצוה או התפילה מפני הבושה בשום אופן, שכאמור זוהי בושה רעה, אלא אדרבה יעמוד להתפלל ולקיים כל מצוות ה' המזדמנות לידו בשמחה וחדוה רבה. וכהנה דוגמאות רבות שנקלע אליהם האדם בחיי היום יום,

ולדאבוננו הרב עינינו רואות שהנהגה פסולה זו של המלעיגים לא פסחה אף על חוגים של בני תורה ויראי שמים, ועל כן גם בהיות האדם בסביבה זו אם אירע שמלעיגים לו, חובה קדושה עליו להתעלם מהם לגמרי ולהקדים חפצי שמים לחפציו שזהו יסוד כל האדם להיות יראת השם יתברך נגד עיניו תמיד, וכמאמר הכתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהלים טז, ח).

וכן מצוה גדולה וחובה קדושה על ההורים היקרים להקנות בלב ילדיהם הרגלים נפלאים של נחישות ואומץ לב בעבודת ה' יתברך ובקיום כל המצוות, ולהחדיר עמוק עמוק אל תוך לבבם הזך והטהור אהבת ה' יתברך ויראתו בלי גבולות ובלי מעצורים, ושה' יתברך הוא הצופה ומביט אל תוך לבבנו ובוחן כליות ולב ויודע אם עובדו כראוי אם לאו, ועל כן לא יעלה על הדעת חס ושלום להתבייש או להמנע מלקיים אחת ממצוות ה' שמדאורייתא או מדרבנן או אף אחת מדקדוקי סופרים משום כל סיבה שבעולם.

והאמת הטהורה היא שילדים הגדלים בבית יהודי טוב, לומדים איך ניגשים אל מצוות ה', בכך שרואים בעיניהם וחשים בקרבתם כל הזמן אוירה של רצון והשתוקקות לקיים את כל מצוות ה' יתברך בהידור הכי גדול שאפשר מתוך תחושה של 'עשיית רצונו של מלך', וגישה זו מעבירה רגש חיובי ונפלא לכל דבר שבקדושה, ממילא אצל ילדים מעין אלו לא ימצא לעולם ועד שיחזרו אחר קולות והיתרים למיניהם, שהרי כל מאוויים ורצונם הוא למלא את היעוד שלהם בעולם – לשמח את ה' יתברך, כך שהמרחק והפער מהם ועד ליבוש מהמלעיגים עצום הוא לאין שיעור.

ובכתבי הקודש איתא שכל המניח דבר מעבודת הבורא יתברך מפני הבושה, בידוע שאינו ירא שמים בכל כחו, כי מי שמתבייש מה' אחד אינו מתבייש מאף אחד, והאיש אשר ליבו אמיץ וחזק בעבודת ה' יתברך ויראתו לא יבוש בעובדו אותו כלל ואף אם ילעיגו לו כל באי עולם לא ירגיש.

ומכל מקום כל שהוא בוש מהמלעיגים ועם כל זה אינו מניח דבר מעבודתו יתברך סימן גמור ומובהק הוא שזה האיש אוהב ה' גדול מאוד, ושכרו גדול שתי ידות.

ובדרך זו דבקו והתהלכו כל אבותינו ורבותינו הקדמונים לאורך כל שרשרת הדורות, וכן נשתבח דוד המלך ע"ה בעצמו באומרו: "ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש" (תהלים קיט, מו) וכמובא בברכות (ד.). וכעין זה מצינו שהזהירו רבותינו הקדושים באומרם 'לא הביישן למד' (אבות פ"ב מ"ה), ועוד כהנה רבות. (חלב ח"ב פרק ו ענף א)

מאמרים נוספים

מאמרים

אל יבוש מפני המלעיגים

פעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו, על כן ציוו רבותינו להיות עז כנמר בעבודת ה' יתברך ולהעיז פניו כנגד המלעיגין עליו ואל ימנע מלקיים המצוות המזדמנות לידו בשום אופן, ותחת אשר יבוש מבני אדם קרוצי חומר, יבוש ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שציונו

המשך קריאה »
מאמרים

הצירוף והזיכוך יוצרים דירה בתחתונים

ממשיך הגוי ושואל: למה אתם מלים את בניכם? הרי ה' ברא אותם עם ערלה! השיב לו רבי עקיבא: משאלתך הראשונה ירדתי לסוף דעתך שלכך אתה חותר, ולכן השבתי לך שמעשי האדם נאים יותר, ואשר על כן אנו מלים את בנינו. רבי עקיבא לא הסתפק בתשובתו בלבד אלא המחיש זאת בהוכחה

המשך קריאה »
מאמרים

אהבת ישראל

העיקר זה אהבת ישראל. ולכן לפי בעל התניא מי שיוקדת בלבו אהבת ישראל, זה שובר את כל המחיצות שמפרידות בין האדם לקונו, וכאשר האדם שונא יהודי, כל המחיצות חוזרות. לכן דוד המלך שהוא שבר את כל המחיצות, ויעיד עליו המקרה של שמעי בן גרא, ואבשלום בנו, ואמנון בנו, ויואב בן

המשך קריאה »
מאמרים

מסכת אבות

רן החפץ חיים היה אומר, שהמיוחד במסכת אבות הוא, שכל תנא אמר דוקא את הדבר שהוא בעצמו היה זהיר בו יותר מכל. כל תנא הצטיין ביותר במידה מסוימת ואותה הוא ביקש למסור לדורות הבאים. רק תנא שקיים בהידור את מה שהוא אמר, הוכנסו דבריו למסכת זו.

המשך קריאה »
מאמרים

חג הסוכות

בימי חג הסוכות צריך כל אדם להשתדל לשמח את העניים, וזאת על ידי שבכל יום ויום משבעת ימי חג סוכות – יכין מנה יפה ומכובדת ויתן אותם לעניים. ובכל יום ויום בשעה שהוא מפריש מנה, יאמר המנה הזו היא חלקו של בעל האושפיזין של היום.

המשך קריאה »
מאמרים

ירום ונישא

עלינו לדעת – פעולה טובה של הורים מושרשת לבניהם אחריהם, וגם כעבור אלף שנה היא תבוא לידי ביטוי. נביא לכך ראיה נפלאה מדבריו הקדושים של הרמ"ע מפאנו זיע"א במהות הויתור של יהונתן בן שאול לדוד המלך..

המשך קריאה »