מצווה גדולה להיות בשמחה

מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א היה מקבל מאות מכתבים מדי שבוע בשבוע, מכתבים אלו עסקו בכל תחומי החיים, בחלקם הופיעו שאלות קשות וגורליות, בחלקם הופיעו התייעצויות ובקשות לברכה, וחלקם עסקו בשאלות הלכתיות.

הרב השקיע זמן רב וכוחות נפש למכביר במענה לכל הפונים, תשובותיו של הרב ניתנו ברוח הקודש כפשוטו, אין ספור פעמים הרב התייחס בתשובותיו להיבטים שלא הופיעו במכתב, ואין ספור פעמים הרב הורה לנהוג להיפך מכל הגיון, והישועה הגיעה בדרך ניסית, ויהי לפלא!

קרובת משפחה שלי כתבה לרב מכתב אישי בו העלתה על הכתב קשיים רציניים שניצבו בחייה, והיא ציפתה למענה מהיר שיתווה לה דרך בסבך בו הייתה מצויה. אלא שציפיות לחוד ומציאות לחוד! היא לא זכתה למענה למכתבה הראשון, גם מכתבה השני לא זכה למענה, ואז בטרם כתבה לרב את מכתבה השלישי היא פנתה אליי שאלך עבורה לרב ואברר אצלו האם מכתביה הגיעו? הרב השיב לי שמכתביה הגיעו, אך הוא לא קרא אותם, ושלא תכתוב לו בינתיים עוד מכתבים. דברי הרב היו חתומים וסתומים, לא הבנתי כלום! העברתי לה את דברי הרב, וכמובן גם היא התפלאה מאוד.

לאחר כמה ימים נכנסתי לחדרו של הרב עבור עניין אישי, על השולחן נערמה ערימה של מכתבים, והרב היה שקוע בקריאת המכתבים ובכתיבת התשובות בשולי המכתב. תוך כדי שאני ממתין בדרך ארץ שהרב יתפנה אליי, הבחנתי כיצד הרב מרים מכתב, ובטרם פתחו וקרא בו הוא זרקו מיד לפח, כאילו היה מתולע, וכך הרב עשה לעוד כמה מכתבים למול עיניי המשתאות. ואז הרב הרים את עיניו הטהורות ואמר לי: אתה בטח מתפלא למה זרקתי מספר מכתבים לפח? ובכן דע לך שמכתבים אלו נכתבו מתוך עצבות גדולה, מתוך כעס וטרוניה, המבטאים כפירה בה' אלוקי ישראל. לא די שאין לי יכולת לעזור לאדם במצב זה, אלא שהוא משפיע עלי לרעה. לכן כשאני מזהה כבר על המעטפה את האווירה השלילית והכפרנית שבה הוא נכתב, אני משליך אותו במיאוס לפח האשפה לבל אנזק!

אני הייתי בהלם מהגילוי המפעים שהייתי עד לו, והרב המשיך: עכשיו אתה מבין למה לא השבתי למכתביה של קרובתך, היא כתבה לי מתוך עצבות וייאוש, ולכן מכתביה שהגיעו אלי הושלכו מיידית לפח האשפה. עכשיו אתה יכול לומר לה שאת המכתב השלישי תכתוב מתוך שמחה ואמונה, ובעזרת ה' יתברך אשיב לה מיד.

כאשר התקשרתי לומר לה את דברי הרב היא אישרה את הדברים כהוויתם! אכן מכתביה נכתבו ממקום של טרוניה וייאוש, כשדמעות חונקות את גרונה ומרטיבות את המכתב. את המכתב השלישי הי א כתבה כראוי, ונענתה מיד בתשובה שהאירה לה את כל התמונה.

בהקשר זה של חשיבות מדת השמחה, נאיר נקודת אור מתוך הספר הקדוש 'אמרי נועם':

כשאתה בשמחה ממילא הקב"ה מתחבר אליך, כי הקב"ה אוהב את השמחה, כמו שנאמר: "עוז וחדוה במקומו". על יהודי לדעת שבכל פעם ופעם שהוא מתמלא בשמחה הקב"ה מתפאר בו, בבחינת "עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". כל יהודי שיש בו ובביתו את מידת השמחה, ה' מיד בא לדור איתו.

בצד הקדושה תמיד ישנה שמחה, כי מי שקשור לאביו שבשמים חייב תמיד להיות בשמחה. לכן כשאני רואה אדם עצוב אני משתדל שלא לדבר איתו באותו זמן, כיון שבאותו זמן הוא מנותק מהבורא, ולכן אני שולח אותו לכמה ימים עד שיתרפא מחוליו, ויחדש את הקשר שלו עם ה' יתברך.

אחת הסיבות שאני דורש מאוד הן מבני ביתי והן מהאברכים שלי להיות תמיד בשמחה, ואם אני רואה שמישהו מהם שקוע בעצבות מיד אני גוער בו על כך – משום שאני יודע שאחד הסימנים המובהקים שהאדם מתחיל להתרחק מהאמונה בה', והשכינה רוצה לעזוב אותו, זה שהוא נופל לעצבות, ולכן אני ממהר לחלץ אותו מהמצב המסוכן הזה.

זה כמו שאתה שומע צפצוף בטלפון הנייד שמעיד על כך ש'הסוללה חלשה', עליך להבין את הרמז ולמהר להטעין אותה כדי שהפלאפון לא יכבה לך באמצע השיחה. כך גם היצר הרע חזק מאוד בדבר הזה. הוא יתן לך ללמוד, הוא יתן לך להתקדש, אבל תמיד הוא יכניס לך עצבות כדי לרוקן אותך לחלוטין מכל מעשיך הטובים.

רק אדם שהוא תמיד בשמחה נקרא "חי", אבל אדם שכל פעם נופל לעצבות נקרא "מת". לכן על אדם שמת נאמר: "למעצבה תשכבון", כי לפי חכמי האמת טומאת העצבות שווה ממש לטומאת מת הנחשבת לאבי אבות הטומאה.

לכן האריז"ל היה נזהר כל ימיו שלא להתקרב לעצבות, יהיה אשר יהיה, אפילו פיקוח נפש, ואפילו לא לארבע אמותיו של אדם עצוב. העצבות היא מרכז הסטרא אחרא.

כשאדם עצוב, הסטרא אחרא שולטת בכל ארבע אמותיו. אחד החיידקים הטורפים את נפש האדם היא העצבות, לא עלינו. זה מראה שהשכינה הסתלקה ממנו. לכן אסור לאדם לתת לעצבות להיכנס לתוכו, כי אין להקב"ה נחת מאנשים עצובים.

אדם צריך להשתדל תמיד לשמח את עצמו, וזה על ידי שיתחבר לאנשים שמחים. אני זוכר שלפני הרבה שנים למדתי באיזה כולל, אבל לאחר זמן קצר הפסקתי ללמוד שם, משום שראיתי שהאברכים שם היו מלאים בעצבות, ולכן החלטתי לחפש כולל של אנשים שמחים.

הצדיקים האמיתיים כל הזמן שמחים, כמו שנאמר: "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה", ונאמר: "שמחו צדיקים בה' והודו לזכר קודשו", ונאמר: "שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב", לכן העצבות לא נמצאת אצלם כלל.

לבבא סאלי זיע"א הייתה הבחנה מיוחדת במינה. כשהיה רואה מרחוק אדם עצוב שבא לקבל ממנו ברכה, מיד היה רומז לשמש שלו לא לתת לו להיכנס, אלא לדחותו שיבוא בפעם אחרת, כשירגיש שהוא קצת שמח. כי הרב טען שמי שאין בו שמחה, סימן שבשמים לא מרוצים ממנו.

לכן תמיד תהיה בשמחה כדי שבשמים יהיו שמחים ממך. זה היסוד של תורת הרה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א: "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד".

לפי מורנו הבעל שם טוב עיקר הייסורים שבאים על האדם בעולם הזה מחוסר שלום בית, אי הצלחה בחינוך הילדים, דוחק הפרנסה עד פת לחם ממש – הכל בא בגלל העצבות.

לכן אם אדם לא מצליח בלימוד, יידע שזה בגלל שהוא עצוב. או אם הוא נכשל בחינוך הילדים, או בזוגיות שלו עם אשתו, ידע שכל זה בגלל העצבות. רוב העולם סובלים מדינים קשים, מרדיפות ומכל מיני מצוקות שונות ומשונות, מפני שתמיד הם שרויים בעצבות, ושוכחים את כל הטובות שה' עשה ועושה עימהם בכל עת.

וכלל זה יהא בידך: כל דבר שיורד מן השמים צריך כלי. הכלי לברכה זוהי מידת השמחה. והכלי לכל הייסורים שבעולם זוהי מידת העצבות, ה' יצילנו. לכן כל מי שרוצה להתפטר מכל הצרות הללו חייב להיות בשמחה תמיד.

תמיד יש לזכור שהמפתח שפותח את כל שערי השמים זוהי מידת השמחה. השמחה היא מקור הישועות מכל הצרות שבעולם, כפי שמצאו גדולי החסידות רמז לכך במה שנאמר: "כי בשמחה תצאו". כלומר, על ידי שתהיו בשמחה, תצאו מכל הצרות שבעולם. כי יש לשמחה כח לשבור לרסיסים את כל הגבורות והדינים השורים על האדם וגורמים לו את כל הצרות, ולעורר עליו שפע של חן וחסד ורחמים בכל העניינים.

מאמרים נוספים

מאמרים

מסכת אבות

רן החפץ חיים היה אומר, שהמיוחד במסכת אבות הוא, שכל תנא אמר דוקא את הדבר שהוא בעצמו היה זהיר בו יותר מכל. כל תנא הצטיין ביותר במידה מסוימת ואותה הוא ביקש למסור לדורות הבאים. רק תנא שקיים בהידור את מה שהוא אמר, הוכנסו דבריו למסכת זו.

המשך קריאה »
מאמרים

חג הסוכות

בימי חג הסוכות צריך כל אדם להשתדל לשמח את העניים, וזאת על ידי שבכל יום ויום משבעת ימי חג סוכות – יכין מנה יפה ומכובדת ויתן אותם לעניים. ובכל יום ויום בשעה שהוא מפריש מנה, יאמר המנה הזו היא חלקו של בעל האושפיזין של היום.

המשך קריאה »
מאמרים

ורחמיו על כל מעשיו

מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א התאפיין בהנהגה של חסד ורחמים. גם כאשר הובאו בפניו מקרים קשים ביותר, הרב היה ממתיק את הדינים ומבטל גזירות קשות ורעות. אלפים ורבבות נושעו בזכות תפילותיו וברכותיו של הרב, באו עם מטען כבד מנשוא ויצאו מעודדים ושמחים עם בשורות טובות ומשמחות. גם במקרים קשים ביותר כשהיה נראה שאפסה תקווה וכבר נגזרה גזירה, הרב

המשך קריאה »
מאמרים

ענוה מסגלת השראת השכינה

סיפר מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א: פעם ביקרתי בלוס אנג'לס לשם גיוס תרומות להחזקת האברכים היקרים, הלומדים ברשת הכוללים שלנו בכל רחבי הארץ. יהודי אחד יקר מאנשי המקום ביקש ממני לבקר במשרדו, ובאותו מעמד הרים תרומה מכובדת, לאחר מכן ביקש בתחנונים שאבוא לבקרו גם בביתו הפרטי כדי שאברכו גם שם. כדי לא לאכזבו נעתרתי לבקשתו, אולם כאשר הגעתי

המשך קריאה »
מאמרים

וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל

מספר תלמידו של מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א: אני ורעייתי זכינו להסתופף בצלו הטהור של הרב, וכל חיינו התנהלו על פי דעתו הקדושה. לאחר שנות ציפייה לפרי בטן הורה לנו הרב: תפנו לטיפולי פוריות, זה רצון ה' יתברך, תקבלו זאת ברצון ותהיה לכם ישועה. כידוע, טיפולי פוריות דורשים הרבה כוחות גוף ונפש, בעינינו ראינו כיצד אנשים בעלי מעמד

המשך קריאה »
מאמרים

דרשו ה' בהמצאו – כל ימות השנה

מצויים אנו בעיצומם של הימים הקדושים והנשגבים עשרת ימי תשובה, ימי רצון ורחמים עליהם נאמר: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב", אשר בהם הקב"ה קרוב מאוד לכל קוראיו, ודלתי התשובה פתוחות להם לרווחה. מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א היה מדגיש בימים אלו שתכלית הכתיבה והחתימה בספרן של צדיקים גמורים מתבטאת בכך שהאדם יחיה חיי אלקות, שיכסוף וישתוקק לקרבת

המשך קריאה »